ל-ת-ת

אנחנו נותנים והם מקבלים

בתאריך ה-10.3.10 . הגיעה לבית ספרנו איריס ישראלי. איריס הסבירה לנו על העמותה "לתת". היא הסבירה , שיש בקרית אונו אנשים רעבים אשר אנו יכולים לעזור להם. ראינו סרטון בו ממחישים לנו את הכוונה שבשבילה התכנסנו . איריס נתנה לנו משימה, המשימה היא לעמוד ליד סופר, כגון: כחול לבן, שופרסל וחביב. אנו נעמוד בכניסה ונבקש אחרי הקנייה מוצר אחד יבש, שיועבר לעמותה לתת, ויתקבל בברכה אצל כאלה שאין להם.
כך גם נעזור גם נרגיש טוב בליבנו וכך כולם יהיו שמחים ומאושרים...
ירדן כהן ודניאל גואטה

ההתרמה לעיוורים גרמה לנו...

ההתרמה לעיוורים גרמה לנו להבין כמה חשוב לעזור ולתת. בהתרמה חילקו אותנו לזוגות וכל זוג היו מספר בניינים או בתים שבהם הוא היה צריך ללכת ולהתרים. עברנו בין הדירות ושאלנו את האנשים שפתחו את הדלתות שלהם האם הם מעוניינים לתרום למען העיוורים. אולם חלקם לא פתחו לנו את דלתם או פתחו וסירבו לתרום. אבל עדיין חלקם תרמו. אנחנו לא רק נהנינו אלה גם קיבלנו תחושה טובה שעזרנו, נתנו והתאמצנו לעזור לאנשים שצריכים את העזרה שלנו. אם הייתם מנסים הייתם מבינים איך זה להרגיש את ההרגשה של נתינה גם עם עשיתם משהו קטן שהוא מהלב. אומנם רובנו חשבנו שההתרמה היא סתם מעיקה ולא עוזרת, אך כשאתם עושים זאת אתם מבינים שטעיתם. אתם נהנים, משתי סיבות: גם מההתרמה וגם מהנתינה. כל פעם שאתם מרגישים שאתם סתם נותנים ואין לכם כוח תזכרו איך מרגישים האנשים שאתם מסייעים להם. ההתרמה היא לא סתם לאסוף כסף פירושה הוא לתת, לעזור ולגרום להרגשה טובה. אז לעולם אל תזלזלו בהתרמות וכל מה שקשור בעזרה ובנתינה כי יכול במקרה שיום אחד אתם תצטרכו זאת.
כתבו: אפרת פרידמן ומיכל נעים בן אליהו
כיתה ו'2

שכבת ו' נותנת מהלב...

השנה אנו ילדי כיתות ו' התמקדנו בנושא הנתינה ובעזרה לזולת.בתחילת השנה התרמנו לאגודה למלחמה בסרטן וכל כיתה התחלקה לזוגות או לשלישיות ויצאנו להתרים ברחובות קריית אונו,בנוסף לכך גם התרמנו לעיוורים .בכל ההתרמות ושמחנו לגלות שיש אנשים שאכפת להם מהזולת ומוכנים לעזור לאנשים שיש להם מוגבלות.שמחנו להתרים ולעזור לאנשים.
באמצע השנה כל כיתה התחלקה לשלוש קבוצות וכל קבוצה התרימה בחג אחר:ט"ו בשבט, פורים, פסח. בט"ו בשבט יצאו מספר ילדים מכל כיתה והלכו לבית הקשישים שליד הקניון וניסינו לשמח אותם לשיר עמם את שירי החג והבאנו להם טנא מכובד עם פירות יבשים. הם מאוד התרגשו וגם אנחנו לדבר איתם ולשתף עמם חוויות.
בחג הפורים יצאו מספר תלמידים לבית הקשישים הם הביאו עמם תחפושות שתרמו ילדי בית הספר. הילדים ניסו לשמח את הקשישים ,הם התאפרו ושמו פאות ותחפושות. הילדים שיצאו לשם היו צריכים לגרום להם לשמוח לכבוד חג הפורים. בסופו של דבר הילדים שיצאו לשם סיפרו לנו חוויות נהדרות על שהותם שם וגם סיפרו שהקשישים שמחו מאוד.
בחג הפסח יצאו תלמידי כיתות ו' אל כיתות בית הספר שתרמו מזון וקופסאות שימורים לאנשים חסרי כל שלהם אין מה לאכול. לאחר מספר ימים יצאו כמה תלמידים להבאת מזון וקופסאות שימורים לאנשים נזקקים.
לבסוף אחרי חוויותינו על הנתינה ועזרה לזולת יצאנו עם תחושה טובה והרגשה נהדרת, גם יצאנו מסופקים מאוד עם תחושה של רצון לעזור עוד.
מגישות מיכל כץ וליאור רביע
כיתה ו' 2

כשעזרנו לאחרים גילנו דברים חדשים

אז ככה הכול התחיל...
במהלך השנה כל שכבת ו' יצאו למספר התרמות ועזרו לנזקקים. ההתרמות הראשונות היו "הקש בדלת"- כל כמה ילדים קיבלו בתים או בניינים שבהם התרימו. לעיוורים וחירשים- שוב הלכנו להתרים ברחובות העיר. ואז פתחנו דוכן בקניון שמטרתו להתרים כסף לחולי סרטן. אחר כך כל הכיתה התחלקה לשלוש קבוצות, טו' בשבט, פורים ופסח. ב-טו' בשבט ילדים אספו פירות יבשים והלכו לבית אבות לתת להם טנא עם פירות יבשים ולשמח אותם. בפורים אספו תחפושות ותרמו אותם וגם הלכו לבית אבות לשמח את הקשישים. בפסח אספו אוכל מכל ילדי בית הספר ואנחנו התנדבנו לבוא לסדר את האוכל שנתרם לנזקקים.

החוויה שעברנו הייתה מרגשת מאוד. ראינו איך אנשים מתנדבים לעזור לנזקקים ולחולים במקום לבלות במקום אחר. גם כשאנחנו דפקנו בדלת ורצו לתרום לנו, התרגשנו. התרגשנו שיש כאלה שמוכנים לתרום לאחרים מטובתם. באחת ההתרמות צלצלנו בדלת וראינו איש מבוגר קירח אבל לא מרצונו- הוא חווה סרטן. הוא סיפר לנו איך הכול התחיל וריגש אותנו מאוד. הוא תרם מכספו ואמר לנו שלום. נקווה לצאת לעוד התרמות, כי בהתרמות שחווינו מאוד נהנו וגילינו שמי שנותן- מקבל בחזרה!

שירה סומך ונוי ברזילי

המסע בעקבות הנתינה.../קשת ברוך ושני שילר

מתחילת השנה אנו תלמידי כיתות ו' התחלנו בתהליך הנתינה.תחילה לימדו אותנו מהי נתינה ומהי משמעותה. לאחר מכן התרמנו בעירנו למען האגודה למלחמה בסרטן , לאחר ההתרמה הרגשנו עייפים אך מרוצים שעזרנו.
לאחר כמה זמן אנשים מארגון לליקויי ראיה הסבירו לנו על העיוורים ומה הם צריכים ושזה עולה סכום רב של כסף ,לכן אנו יצאנו להתרים לאגודה למען העיוור בעירנו. לאחר כמה שבועות חילקו אותנו לקבוצות לפי החגים: ט"ו בשבט,פורים ופסח ובכל אחד מהחגים כל קבוצה ביקרה בבית הקשישים ,ושימחנו את ליבם וגם את ליבנו .הם סיפרו על חוויות מילדותם למשל בפורים היו כמה אנשים אשר סיפרו על התחפושות שהם התחפשו שהיו קטנים ,וחלקם היו בשואה וסיפרו לנו סיפורים מרגשים על איך עדיין הצליחו להתחפש בגטו. לכבוד פורים אספנו גם תחפושות לבית יתומים בבית חב"ד.בפסח גם אספנו מצרכי מזון יבשים מכלל בית הספר והלכנו לסדר אותם כדי שהארגון לתת מכל הלב בקרית אונו יוכל להעביר את המזון לאנשים נזקקים.נהנו מאוד בכל המסע ואנו מקוות שהצלחנו לעזור כי אנו יודעות שעזרנו לעצמנו.

"כשאתה נותן לחברה אתה מרגיש סיפוק בתוך עצמך".

התרמה לנזקקים!

התרמה לנזקקים בפסח- "אחד בפה אחד בלב"
בחרתי משפט זה כהתחלה מפני שמפט זה קשור לנושה שאני רוצה לספר.
אני וכל קבוצתי התבקשנו לבקש מכל בית ספרינו להתרים לנזקקים שאין
אוכל לחג הפסח רצינו שישמחו ושיהיה להם מה לאכול ואנו עשינו את זה בזכות הילדים בבית הספר.
כל ילד מבית הספר התבקש להביא קפה/שימורים/סוכר/קמח מצה/וכל הדברים היבשים האחרים וילדים הביאו, כל ילד הביא בערך שתי דברים יבשים ותוך שבוע האוכל הספיק כל השכבה התבקשה ללכת לשי עגנון ושם העמסנו את כל האוכל מן הרכב(של מנהלת אגודת "לתת") לביתן שמשם הבנו שמעברים את האוכל לנזקקים למקום מרוכז ששם יש אנשים נזקקים שצריכם אוכל אגודת "לתת" נותנת להם מקום אוכל שלא יאכלו ברחוב.

לתת,מילה קטנה עם משמעות גדולה...

ביום רביעי 24.2.10 הלכנו לבית הקשיש בקרית אונו . הגענו עם הרבה שמחה אביזרים ומשלוח מנות,הקשישים מאוד התרגשו ועם זאת גם אנחנו. התיישבנו ליד הקשישים ושוחחנו איתם הקשישים סיפרו חוויות ואנו הקשבנו ולמדנו. חלקם מן הקשישים אפילו סיפרו לנו על התחפושת הראשונה שלהם ואיפה הם היו במחנה השמדה.חלק מן הקשישים התרגשו מאוד ואף בכו וזה ריגש אותנו מאוד לקראת הסוף חילקנו להם את משלוח המנות והם אמרו תודה ממש ראינו את הניצוץ בעייניהם מרוב אושר וחמימות. מאת:עדי בנשימול ורוני לוביץ.