פעם אחת, בארץ רחוקה, חיה אישה שהיה לה כל מה שרצתה.
היא אף פעם לא נפגעה, או נקלעה לסכנה וביום אחד, הכל קרה.
היא קמה בבוקר בחיוך גדול, יצאה לעבודה, וחייכה לכל.
היא חייכה גם לילד קטן, הוא חייך חזרה, והלך לכיתה.
בכיתה על החיוך שקיבל הוא חשב, והציע חברות לילדה שאהב.
הילדה שמחה, והסכימה מיד, וחזרה עם הילד הביתה יד ביד.
שני הילדים עם חיוך על הפנים, חזרו הביתה וספרו להורים.
ההורים של הילדה, שמחו ממה שקרה, ואף נתנו סכום נאה להומלס בשכונה.
ההומלס שלא שמח כך כבר הרבה זמן, הלך לאכול במסעדה ונתן למלצרית טיפ לא קטן.
בכסף המלצרית קנתה את השמלה שרצתה, ובדרך הביתה ראתה בית בשעת שריפה.
היא הזעיקה מיד את כוחות המשטרה שהצילו את האישה שהייתה בשריפה.
ולבסוף האישה מהשריפה הייתה האישה שחייכה לילד הקטן בהתחלה.
שיר זה מראה לנו שהנותן, הוא גם המרוויח, ושכשנותנים מקבלים חזרה, אפילו הצלת חיים =]
נכתב על ידי: אמיתי קורץ ורון סבן, ו'1.
