מבלים בבית אבות- מאת : ליאור בודנר ולי אברהם ו'1

ביום רביעי בתאריך ה-27.1.2010 אנחנו ועוד מספר תלמידים משכבת ו' ביקרנו במרכז יום לקשישים בקרית אונו, כדי להעביר להם פעילות קצרה לכבוד חג ט''ו בשבט.
בהתחלה,חששנו מן הרעיון. חששנו ונלחצנו, כי לא עשינו שום דבר דומה לזה בעבר. אבל ברגע שנכנסנו,כולם, כל הקשישים קיבלו אותנו בשמחה רבה ובמחיאות כפיים. פתאום ראינו את "הניצוצות" בעיניהם. לאחר מכן, ביקשה מיכל אשר, מורתנו , לתפוס מקומות ישיבה בין הקשישים. די התביישנו, (בכל זאת-הם זרים לנו)... ואז כבר התחלנו את הפעילות.
בתחילת הפעילות הקראנו לקשישים שירים לא כל כך מוכרים של ט"ו בשבט ואז השמענו את השירים לקשישים. אנחנו ומיכל המורה עשינו תנועות מתאימות למילים וכך עשו גם הקשישים. בזמן הפעילות קשישים רבים התרגשו ואף הזילו דמעות. ברגע זה ידענו שעשינו משהו טוב וההרגשה היא פשוט מדהימה. אחרי פעילות השירים, הפעלנו אותם בהרקדה קצרה. ההרקדה הייתה הפעילות האחרונה שקיימנו בבית האבות לכבוד ט''ו בשבט. לאחר מכן יצאנו לכיוון בית הספר ואחת העובדות בבית האבות כיבדה אותנו בוופלים טעימים. ממממ .. יאמממממי ! (:
לסיכום- עברנו חוויה מאוד מיוחדת והיינו שמחות לעבור אחת דומה לה שוב . ההרגשה של הנתינה ושל הלעשות טוב לאנשים שצריכים אותנו פשוט , מחממת את הלב .

הביקור במועדון הקשישים בט"ו בשבט

לקראת ט"ו בשבט, ב-27.1, יצאה קבוצה אחת מכל כיתה לביקור במועדון הקשיש שבקרית אונו. בבוקר, כשהתחיל יום הלימודים, מיכל אשר אספה את כל הילדים שהיו צריכים לצאת למועדון הקשיש, וביניהם גם אני והסבירה לנו מה נעשה שם. היא בחרה 2-3 ילדים לכל שיר . הם היו צריכים להקריא את שיר של ט"ו בשבט ולאחר ההקראה היה צריך לנגן את השיר בטייפ.
אחרי ההסבר, יצאנו למועדון הקשיש. כל הנסיעה אני חששתי, כי אני, כמו הרבה אנשים, לא כל כך אהבתי קשישים. חשבתי שהם לא ישתפו פעולה איתנו ושלא יהיה כיף. אבל כשהגענו זה היה שונה. בהתחלה, רק חלק מהקשישים שיתפו פעולה וחלק אפילו התביישו לדבר איתנו. לא תיארתי שאנשים מבוגרים מתרגשים. חשבתי שהם ראו כבר את כל החיים. לאט לאט כל הקשישים השתתפו בביקור וחלקם אף בכו מרוב התרגשות. זה נתן לי הרגשת סיפוק ושמחה.
לכן, בעקבות הביקור אני קורא לכולם לתת וגם לקבל.

שריג הזנפלד, ו'1.

לתת ולקבל...ביקור במועדון הקשישים

ביקור במועדון הקשישים ילדי ט"ו בשבט.

ביום רביעי , 27/1/2010 קבוצת ילדים משכבת ו' יצאה לביקור במועדון קשישים בקריית אונו. כאשר הגענו נכנסנו למרכז שבו הקשישים נפגשים לפעילויות רבות בכול מיני תחומים. נכנסנו לאולם והתיישבנו בשולחנות רבים ליד הקשישים. מיכל אשר, מחנכת ו'1, ליוותה אותנו לבית הקשישים. מהתחלה ראינו את הבעות הפנים השמחות והנרגשות. מיכל הציגה את פניה בפני הקשישים, ואז מספר ילדים הקריאו אחד אחרי השני שירים של ט"ו בשבט. שרנו עם הקשישים, שימחנו אותם, (חלקם אפילו הזילו דמעות ולימדו אותנו דברים רבים). חלקנו קיבלנו מחמאות וזה היה מהנה. במהלך השירה הסתכלנו על פניהם של הקשישים וראינו את כמות ההתרגשות שלהם. בפניהם ראו כמה הם אוהבים את זה שבאים לבקר אותם ואפילו ביקשו בקשה שנבוא לבקר אותם שוב.
לסיכום כאשר נותנים אהבה ומעניקים שמחה לבני אדם, זה מאד משמח את שני הצדדים.

מגישים: תומר בן בשט וניר סבן