סיום שנה

סיום שנה!!!!!!
סיום שנה של כיתה ו' יכולה להיות קשה ומעצבנת. בכלל כולם שואלים למה צריך חעבור בית ספר ולמה צריך לעבור כיתה??
אז כמו כל הילדים גם לי אין תשובה אבל אני יודעת שבמהלך השנה עשינו המון דברי נתינה. למשל: הלכנו להתנדב בבית אבות ותמכנו בהם ושימחו אותם כל הזמן. וגם אנחנו תומכים אחד בשני ועוזרים לחברים שלנו ותורמים המון לאנשים, נותנים תרומות של אוכל וכ'ו. אנחנו נהנים לתרום ויודעים כמה זה חשוב.

כתבה: נועה באיער.

טיול לכיתות ו

בטיול של כיתות ו ו3 היו הגנה ו2 הברטים ו1 המעפלים.
אני מ- ו3. הינו צריכים להסתתר מהסירות של הברטים ולשחרר את המעפילים. בסוף שחררנו את המעפילים אבל הבריטים נצחו בגלל שתפסו אותנו.
בסוף חילקו לנו תהילים.

נתינה לחג שבועות!!!

ביום שני הקרוב יתקיים בבית הספר טקס שבועות על ידי כיתות א'. כל כיתה מכינה טנא.
את המוצרים שבטנא, בית הספר תורם לנזקקים אשר ישתמשו במוצרים.
כך כל בית הספר תורם לנזקקים ועוזר.

גל ברדוגו ואור ענבר

נתינה

בפסח, היינו בבית אבות קהילתי בקריית אונו(חלק מ-ו'1,חלק מ- ו2, וחלק מ-ו'3). העברנו להם פעילות והצגנו את עצמנו. בפעילות הסתובבנו ביניהם וגרמנו להם לרקוד וכדו'. הם מאוד נהנו. גם חילקנו להם כמה ממתקים, כמו מרשמלו, תפוצ'יפס. אחרי הפעילות, דיברנו כל אחד עם מישהו אחר. חבר שלי דיבר עם ניצול שואה. הוא סיפר לו על השואה, והראה לו את המספר שהיה לו על היד. אחר כך חזרנו לאוטובוסים ולבית ספר. לדעתי היה מאוד כיף. נהנתי לפגוש את המבוגרים ולשמוע את סיפורי החיים שלהם. לסיכום, לדעתי זאת היתה פעילות טובה וכיפית, וגם תורמת לידע הכללי על החיים.


מאת:
גיא קלמנוביץ'
ו'3

התרמה לאגודה למלחמה בסרטן

ביום שאמרו לנו שאנו צריכים ללכת להתרים כדי לעזור לחולי סרטן התרגשנו מאוד. עצם העובדה שבחרו בשכבה שלנו כדי להציל חיים של החולים סימלה עבורנו אחריות רבה! אחרי זמן מה חילקו אותנו לזוגות או לשלשות, ונתנו לנו הסברים מדויקים על ההתרמה ומטרתה. ביום ההתרמה כל זוג או שלשה ילדים הלכו למספר בנינים או בתים כדי להתרים.ביום שאחרי ההתרמה הבאנו את הכסף למדריכה שהסבירה לנו על ההתרמות.



אנחנו מאוד שמחנו לעזור ומקוות שיזדמנו לנו עוד הזדמנויות כדי לעזור לקהילה!!!!!!

ליאה לונדון ארזי ונועה דוידסון

ו'3

נתינה

מהי נתינה?

נתינה באה מהשורש- נ.ת.נ
כיום בני האדם נותנים דברים ומכבדים את הזולת.
נתינה
נתינה הינה דבר אשר אנו עושים למען הזולת ללא ציפיה לתמורה,ללא כוונה להפיק רווח כלשהו,דבר הבא מהלב,ללא חרטות,נתינה היא צורך פנימי ועמוק.

פתגמים הקשורים לנתינה

ישנם משפטים רבים הקשורים לנתינה:
מעשה נדיב, קטן ככל שיהיה, לעולם אינו מתבזבז.
תהא ידך נכונה לעזרה ולא לשונך.

צו החיים תן וקח. כך נברא העולם; שכל אדם יהיה משפיע ומקבל, ומי משאין בו שניהם כאחד - הריהו כאילן סרק.

הטוב מוליד טוב, הרע מוליד רע. וגם אם הטוב שאתה נותן נתקל ברע, אין לך ברירה אלא להמשיך ולתת יותר ממה שאתה מקבל. אחרת - בשביל מה לטרוח ולהמשיך לחיות?

הרצון לתרום בדרך כלל מתחיל בבית, ובדרך כלל נגמר איפה שהוא מתחיל.
טוב לתת כשנשאלים, אך טוב יותר לתת מבלי להישאל - לתת מתוך הבנה.
הנתינה מתבטאת בצורות שונות
הנתינה מתבטאת בצורות שונות.
ישנם סוגים רבים לנתינה: תרומה כספית,התנדבות,מכתב,מחמאה,קבל מתנות,ברכה,אנרגיה,חיבוק,קבלה מהזולת.
א. נתינה יכולה להמחיש זיקה רגשית חיובית כלפי הזולת.
ב. לבטא זיקה רגשית חיובית כלפי הזולת.
ג. להמחיש זיקה רגשית חיובית כלפי הזולת.
ד. לבטא זיקה רגשית חיובית כלפי הזולת.

נתינה

נתינה

חשיבות הנתינה לקשישים

שלום שמי דורית,אני בת 12 ורציתי לספר לכם על מקרה שקרה לי לא מזמן. מכיוון שאני בכיתה ו', השנה יש לנו מספר רב של פעילויות.
אחת הפעילויות שהתקיימה לא מזמן הייתה: פעילות למען הקשישים. אני לא הערכתי את הקשישים מכיוון שהם כבר מבוגרים, ומה כבר יש לעשות למענם?! הרי לא נשאר להם המון כוח ואנרגיה ולא בטוח שיוכלו להעריך אותנו...!
הפעילות שלנו הייתה,שכיתה ו' 1,צריכה לבלות יום עם הקשישים, במקום יום לימודים. שמחתי שמפסידים יום לימודים, אבל לא חשבתי שאני אהנה עם הקשישים, בגלל שהם חלשים, ובטח כל מה שנציע להם, הם יסרבו.
יום לפני שנסענו המורה הסבירה לנו שאנחנו צריכים להתנהג יפה ובצורה מכובדת ומכבדת. היא גם הסבירה לנו את חשיבות כל הפעילות שאנו נעשה. היא בעצמה סיפרה, שגם כשהיא הייתה קטנה, היא לא העריכה מספיק את הקשישים, בדיוק כמוני. כשהיא הייתה צעירה יותר, היא חשבה שהקשישים אינם מכירים את העולם המודרני, ולכן אינם מבינים את הצעירים. אבל,היא סיפרה, שכאשר אמא שלה הסבירה לה את חשיבות חוכמתם של הקשישים, היא החליטה לנסות.
המורה הסבירה לנו גם, כי הקשישים הם הדור הכי חשוב, מכיוון שהם כבר עברו המון חוויות, כישלונות וצברו חוכמת חיים והמון זיכרונות. ביום הפעילות הבאתי תיק קטן עם: אוכל, כמה חטיפים ושתייה. נכנסנו לתוך מועדון הקשישים. בהתחלה, התביישנו וישבנו רחוק מהם. מורתנו התחילה להקריא בפניהם "דבריי פתיחה", ואז שרנו כמה שירים ישראלים לכבודם. בהתחלה,הקשישים לא שרו יחד עם המורה,אך כאשר אנחנו,התלמידים, הצטרפנו, הקשישים התחילו לשיר יחד איתנו. בסופו של יום כל התלמידים בכיתתנו מחשיבים את הקשישים לדור משמעותי,חשוב וחכם!לסיכום, גם אתם, תנו לקשישים ביטחון והקשיבו להם. אל תחשבו שבגלל שהם מבוגרים, הם לא חשובים!

מאת: נוי רוהקר.

סיפור

התעוררתי בבוקר ' עוד יום, עוד עבודה! ' כך הבוס שלי תמיד אומר לי. כל כך לא רציתי לקום! התקשרתי ל144 (שם מקום עבודתי) ענתה לי, כמובן, אחת המזכירות האחרות :" שלום, במה אוכל לעזור לך? " "היי, זאת רק אני אפשר את הבוס לשנייה? " עניתי. "כן, כמובן.. הנה" ענתה לי בקול מבואס, הרי כמעט ואף פעם אין לנו לקוחות יותר.
"כן... רותי.... למה איחרת היום?!"ענה לי הבוס בקול מתנשא "איני מרגישה בטוב, האם אוכל לקבל יום חופש? " עניתי בפשטות "כן! כמובן! למה לא?! " ענה לי בציניות וניתק. נו טוב, לפחות אוכל ליהנות מיום חופש. דבר ראשון, כמו בכל יום חופש מוצלח, הלכתי לקנות גלידה. הגעתי למוכר המוכר עיניים ירוקות וקירח, אומרים שהוא כל כך נמוך שהוא צריך לעמוד של שרפרף מכדי להגיע לגובה המתאים. "שלום" ענה לי בקול העמוק והמוזר שלו "שלום" עניתי "הרגיל? " שאל, כי כבר ידע מה ארצה להזמין. "כן, תודה" עניתי, אכלתי גלידה והמשכתי את דרכי בפארק היפה, שם המשכתי את יומי.
יום למחרת התעוררתי כאשר בראשי המשפט המעצבן 'עוד יום, עוד עבודה!' מהדהד לי בראש. טוב, היום לא אוכל להבריז ויש לי עוד 20 דקות להגיע לתחנת 144. רצתי את דרכי והגעתי באיחור של 3 דקות הסתכלתי על הדלת הגדולה אשר עליה היה תלוי השלט הקרוע 'אתם מתקשרים, אנחנו לכם נותנים ל' את ה'כם את הטלפון' כבר קרעו. נכנסתי פנימה "שלום רותי! שוב פעם מאחרת? " ענה לי הבוס בחוצפה, אין לי כוח איליו "כן! אני שוב מאחרת, למה יש בעיה? " עניתי לו "כן רותי ישנה בעיה אחת הלקוחות שלנו צריכים מענה ואני צריך את כספם! אה.... כדאי שתיהני מיומך האחרון פה" ענה לי. אוי לא! עניתי לעצמי כי ידעתי שזה לא יעזור לי לומר זאת בקול רם, תפסתי את עמדתי ושרפתי את היום כאשר ראיתי שכל הזמן השיחות מועברות למזכירות המעטות האחרות, נו טוב למה אני כבר יכולה לצפות הרי התחצפתי לבוס - התחצפתי לבעל הכסף.
התעוררתי, היום כבר לא הדהד לי קולו בראש. הסתכלתי לראות מה השעה כי כנראה לא התעוררתי מהשעון המעורר, שלא הספקתי לכוון אותו לשעה מאוחרת יותר..... 12:00 כדאי שאלך להתארגן, אני צריכה למצוא עבודה חדשה. הגעתי למרכז המסחרי,שם עמד לו דוכן הגלידה דומם. כנראה בגלל שיום שבת היום, אבל עדיין היו כמה חנויות שעובדות כל הזמן. הלכתי וקניתי את עיתון הבוקר, זה היה במכונה קטנה שהיו מכניסים אליה את הכסף והעיתון נופל החוצה. חיפשתי אחר עבודות. אחרי שעה שמתי לב שכל מה שמצאתי היה עובדת בדלפק של חנות בגדים מוכרת, חזרתי הביתה אכלתי וראיתי טלוויזיה.
קמתי בבוקר, השעון המעורר המעצבן שלי העיר אותי, "שוב...." רטנתי לעצמי. לקחתי מעיל, היה יום קר היום, לקחתי את העיתון של אתמול ויצאתי ברגל לכתובת שהייתה כתובה על העיתון. כשהגעתי ראיתי שהחנות גדולה משחשבתי, הקירות היו בצבע אדום בהיר והדלפק, לשם הסתכלתי בפעם הראשונה, היה כחול. צבע יפה חשבתי תוך כדי הליכה לשם. הוא היה מלא בטור ארוך של אנשים כולם דוחפים ומבקשים להיכנס לתור הארוך...
באתי מאחור ושאלתי את המוכרת לגבי העבודה,
"שלום ,"
"שלום גברתי, אם תרצי לקנות משהו תתבקשי לעמוד בתור, "
"לא, איני רוצה לקנות משהו, באתי לכאן לגבי העבודה... "
"לגבי העבודה? "
"כן, בדיוק כך "
"עם כך, לכי לשם" היא אמרה והצביע על דלת. "טוב, תודה רבה" עניתי. בעודי הולכת לשם, קבוצת אנשים באו אלי.... הכול הפך ללבן.
התעוררתי, הכול כאב לי. הסתכלתי, בקושי, מסביבי.... אני בבית חולים! לצידי ראיתי שעומדת אחות, כנראה לא ראיתי אותה קודם. "שלום לך, איך את מרגישה? " היא ענתה לי בשמחה. היא הייתה גבוה עיניים ירוקות ושיער קצר ושחור. אחרי רגע של הרהורים עניתי, "כואב לי... מה קרה? ", "התנגשו בך עם ארון, את זוכרת מה קרה? " לא, האמת שאני לא זוכרת.. "לא..." ואז הכול קפץ אלי חזרה. סיפרתי לה את סיפורי. "כן, אני מבינה " היא אמרה בשקט כמובן שהיתה מצפה ממני להתייפחות על מה שקרה לי ובקשה ללכת הביתה אבל זה לא מה שהיה לי בראש באותו רגע...

להמשך לחצו פה

נוי .ס. ו'1

שיר הנתינה(:

שיר הנתינה(:

לנתינה יש המון ערכים במילונים,

הענקה, מסירה, המצאה ועזרה.

___________________
נתינה
נ~ נותן לזולת
ת~ תורם לסביבה
י~ יחד נעזור בשמחה ובנחת

נ~ נשמור על הסביבה
ה~ הרבה אנשים נהנים מנתינה
לצורך חיים,לצורך אהבה.

____________________

כשאני נותן,אינני מקווה לקבל בחזרה.

וכשאני נותן אני נותן מהלב,משמחה ומאהבה.

כי אני רוצה לעזור לחבריי ולתת להם מעצמי,בלי שום תמורה.

_____________________

חשוב ואכפת,לתת מאהבה ולקבל בחזרה.

וכך ניצור את הנתינה(:

~
עדי עבדה ועמית זך

ו'1