נתינה
כולנו אוהבים להרגיש אהובים.
נתינה היא בראש ובראשונה הרגשה שעשיתי משהו טוב, שנתתי מעצמי. נתינה היא בעצם פעולה שנראית שגרתית ויום יומית, אבל היא בעצם בסיס החיים.אנו חושבים כך מפני שאם אדם נותן משהו וזה לא משנה מה, אז מתישהו הוא יקבל חזרה. כשאתה נחמד לאנשים, הם נחמדים אליך בחזרה. ואם לא תהיה נתינה, אנשים יהיו קמצנים וחסרי כבוד כלפי אחרים. למשל,כשהורי נותנים לי הרבה ביום-יום יש לי צורך מסוים להחזיר להם וגם לתת להם.
נתינה לאחרים זהו נושא חשוב.יש אנשים בעולם שבתפקידם או בתרומתם הם עוזרים לקהילה. אנו חושבים שזה חשוב כי יש אנשים שפשוט קשה להם לחיות ונתינה היא לא דווקא בלתת מתנה אלא אפילו להיות עם בן-אדם או כמו שאנו קוראים לזה לארח לו "חברה". אם אנשים לא יתרמו קהילה שהם חיים בה ויסתכלו קצת על המציאות ועל החיים שמסביבם העולם שלנו יראה מכוער..וחבל. למשל, בבית אבות אנשים צריכים עזרה כי קשה להם וכי הם מבוגרים וקשה להם לתפקד בשל גילם המבוגר והם צריכים עזרה, אם זה עזרה רפואית או כלכלית.
הציפייה לדבר מסוים יכולה להיות מסקרנת. כשאדם נותן משהו, זה צריך לבוא ממנו,מכל ליבו ולא על מנת לקבל תמורה. אנו חושבים כך מפני שאם כל אחד ייתן כדי לקבל, אז הנתינה לא תבוא מהלב ומהרצון לתת, ואז ערכה של הנתינה לא יהיה משמעותי. הנתינה באה לידי ביטוי כאשר אנו נותנים מתוך רגש מסוים שאנו לא יכולים להתעלם ממנו ואנו חייבים לתת,וגם זה נותן הרגשה טובה. למשל, ביום הולדת כאשר אדם נותן מתנה לחברו הוא לא מצפה לקבל מתנה בחזרה ועם הנתינה גורמת לו הרגשה טובה.
אז מה בעצם מקבל זה שנותן? מסתבר שהנותן מקבל תמורה בלתי מבוטלת בעקבות הנתינה שלו. זאת מפני שהמקבל חש הערכה כלפי הנותן, ויישמח להפגין אותה בעתיד. כמו כן- עצם הנתינה יוצרת הרגשת סיפוק וגאווה צמית בקרב הנותן.. למשל-בכיתתנו אנו עורכים פרויקט שבו קבוצה של ילדים הולכת למועדון הקשישים ומביאה להם פירות יבשים ושרים שירי ט"ו בשבט.
לכן הרווח שבנתינה הוא לא בהכרח הרווח של המקבל אלא רווח של סיפוק מצד זה שנותן.
כולנו אוהבים להרגיש אהובים.
נתינה היא בראש ובראשונה הרגשה שעשיתי משהו טוב, שנתתי מעצמי. נתינה היא בעצם פעולה שנראית שגרתית ויום יומית, אבל היא בעצם בסיס החיים.אנו חושבים כך מפני שאם אדם נותן משהו וזה לא משנה מה, אז מתישהו הוא יקבל חזרה. כשאתה נחמד לאנשים, הם נחמדים אליך בחזרה. ואם לא תהיה נתינה, אנשים יהיו קמצנים וחסרי כבוד כלפי אחרים. למשל,כשהורי נותנים לי הרבה ביום-יום יש לי צורך מסוים להחזיר להם וגם לתת להם.
נתינה לאחרים זהו נושא חשוב.יש אנשים בעולם שבתפקידם או בתרומתם הם עוזרים לקהילה. אנו חושבים שזה חשוב כי יש אנשים שפשוט קשה להם לחיות ונתינה היא לא דווקא בלתת מתנה אלא אפילו להיות עם בן-אדם או כמו שאנו קוראים לזה לארח לו "חברה". אם אנשים לא יתרמו קהילה שהם חיים בה ויסתכלו קצת על המציאות ועל החיים שמסביבם העולם שלנו יראה מכוער..וחבל. למשל, בבית אבות אנשים צריכים עזרה כי קשה להם וכי הם מבוגרים וקשה להם לתפקד בשל גילם המבוגר והם צריכים עזרה, אם זה עזרה רפואית או כלכלית.
הציפייה לדבר מסוים יכולה להיות מסקרנת. כשאדם נותן משהו, זה צריך לבוא ממנו,מכל ליבו ולא על מנת לקבל תמורה. אנו חושבים כך מפני שאם כל אחד ייתן כדי לקבל, אז הנתינה לא תבוא מהלב ומהרצון לתת, ואז ערכה של הנתינה לא יהיה משמעותי. הנתינה באה לידי ביטוי כאשר אנו נותנים מתוך רגש מסוים שאנו לא יכולים להתעלם ממנו ואנו חייבים לתת,וגם זה נותן הרגשה טובה. למשל, ביום הולדת כאשר אדם נותן מתנה לחברו הוא לא מצפה לקבל מתנה בחזרה ועם הנתינה גורמת לו הרגשה טובה.
אז מה בעצם מקבל זה שנותן? מסתבר שהנותן מקבל תמורה בלתי מבוטלת בעקבות הנתינה שלו. זאת מפני שהמקבל חש הערכה כלפי הנותן, ויישמח להפגין אותה בעתיד. כמו כן- עצם הנתינה יוצרת הרגשת סיפוק וגאווה צמית בקרב הנותן.. למשל-בכיתתנו אנו עורכים פרויקט שבו קבוצה של ילדים הולכת למועדון הקשישים ומביאה להם פירות יבשים ושרים שירי ט"ו בשבט.
לכן הרווח שבנתינה הוא לא בהכרח הרווח של המקבל אלא רווח של סיפוק מצד זה שנותן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה